בש”ס סנהדרין (פ”ח.) שאם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו.

ויש להבין הלוא אינו נהרג על מה שמרה נגדם אלא ע”ש סופו שסופו ללסטם את הבריות, וא”כ למה תועיל מחילתם?

ונראה דהנה יש להתבונן במאמרם ז”ל שבודאי סופו וכו’ הלוא כמה רשעים גמורים שעשו כל תועבות שבעולם ולבסוף עשו תשובה, ושמא יהי’ זה כמוהם, הלוא לא ננעלו דרכי תשובה לפני שום אדם וכמאה”כ תשב אנוש עד דכה עד דכדוכה של נפש.

אך נראה דהנה איתא במד”ת פ’ האזינו שתשובה מועלת לישראל ולא לעכו”ם. ונראה דמחמת שישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב שהם בעצם נפשות טהורות וטובות רק שבמקרה נתלכלכו בעבירות, אבל כשעושה תשובה שוב נתעוררה בו נקודה השרשית האחוזה בשלשלת הקודש עד האבות הקדושים ושופע בו רוח חיים חדשים ממקור ישראל, ובודאי תתמיד תשובתו וישאר נאמן להש”י ותורתו.

אבל עכו”ם מאחר שנתקלקלו ונכרתה חיותם כענף הנכרת ממקום חיותו שוב אין לו תקנה, ואף כשיעשה תשובה בודאי לא תתמיד ויחזיר לסורו.

הכלל שכל עצמה של תשובה שמועלת היא מפני ההשתלשלות עד האבות.

ממילא זה שהוא סורר ומורה נפסק חיבורו מאביו ואמו ושוב אין לו חיבור בשלשלת הקודש בודאי שלא עשה תשובה – ואף אם יעשה לא תתמיד ויחזיר לסורו וסופו ללסטם את הבריות!

אבל כשאביו ואמו מוחלין לו הנה הוא עדיין נקשר בשלשלת הקודש – שוב אינו נהרג שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה המתקבלת!!!